קבעי פגישת ייעוץ

02-970-1414

עת לשמור ועת להשליך

A time to save and a time to throw

הדלת. רק לראות את הדלת של בית סבתי מציף בי עולמות.
בדמיוני אני מטיילת ברחובות של בתי ברוידא, בהם התגוררה סבתי, ולמרות שהשכונה למראית עין נראית אפרורית וישנה, בתוך לבי הזיכרונות הטובים הללו מלאי צבע והשראה, זיכרונות שלא נמחקים, על הדלת אל המחסן הסמוי של סבתי, שאספה בו כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לראות ולהרגיש, ויש שם חיים שלמים.
הדירה של סבתי על תכולתה, כבר אינה בבעלותה, כך שלמרות שחלק מהחפצים האמיתיים הושלכו, הזיכרונות ממשיכים לחיות בלב לעולם.

The door. Just seeing the door of my grandmother’s house floods me with memories. In my imagination I see myself walking the streets of the Broida houses, where my grandmother lived, and although the neighborhood looks gray and old, in my heart these good memories are full of color and inspiration, indelible memories. On the door to my grandmother’s hidden warehouse, where she collected so many things I would like to see And feel, and there was a whole life there. My grandmother’s apartment is no longer owned by her, so even though some of the real objects have been thrown away, the memories continue to live in my heart forever.

דילוג לתוכן