קבעי פגישת ייעוץ

02-970-1414

הן הם יודו ויברכו

בפיוט נשמת כל חי אנו אומרים “אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע… אין אנחנו מספיקים להודות לך…”
ומצד שני אנו אומרים: “על כן איברים שפילגת בנו ורוח ונשמה שמפחת באפינו … הן הם יודו ויברכו”.

איך זה מסתדר?

ביצירה זו אנו יכולים להבין תשובה לקושיה זו: היכולת של האדם להודות להקב”ה על כל הטובות אשר גמלנו היא על ידי זה שהאדם מקיים את רצונו של הקב”ה בגופו, רוחו ונשמתו – זאת אומרת, על ידי קיום התורה והמצוות – המתבטאים ביצירה זו דרך לימוד תורה ותפילה.

In the prayer of “Nishmas Kol Chai” we say: “If our mouths were filled with song like the sea, and our tongues with melody like the multitude of its waves, and our lips with praise like the breadth of the sky… we could still not praise you sufficiently”
But on the other hand we say: “Therefore the limbs which you set within us… they shall all thank, bless…”- how can it make sense?

In this work we can understand an answer to this question: Man’s ability to thank Gd for all the benefits we have given is by man fulfilling Gd’s will with his body, spirit and soul – that is, by keeping the Torah and the Mitzvos – which is reflected in this work Through Torah study and prayer.

דילוג לתוכן